<h1>העיטור אות ח' חוב — מלוה ע"פ</h1>
<h2>דף ג:</h2>
גרסינן בפרק קמא דמכות המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתבעו פחות משלשים יום אחד מלוה על פה ואחד מלוה בשטר. ושאילת כלים נמי משמע סתמן שלשים יום מדגרסינן (מנחות מ"ד.) בטלית שאולה כל שלשים יום פטורה מן הציצית. ומסתברא שאלה לא מדגרסינן (שבת קמ"ח.) גבי שואל אדם השאילני לא אתי למכתב הלויני אתי למכתב שמע מינה הלויני לזמן מרובה השאילני לזמן מועט. ושלשים יום דטלית שאולה משום דכתיב כסותך ולא של אחרים כדגרסינן בראשית הגז (חולין קל"ו.) וכל שלשים יום פטור דדלמא חבריה תבע ליה דזמן שאלה זמן מועט הוא אבל עברו שלשים יום ולא תבעו מתנה על מנת להחזיר היה וחייב.
